זהו עידן הערים. ככל שאנשים ממשיכים לנהור לערים ולאזורים מטרופוליניים הצומחים במהירות, סביבות עירוניות הפכו למוקדים מורכבים של עבודה, חינוך, תרבות, חדשנות ויצירתיות, וגם של תשתיות מזדקנות, סיוטי תחבורה, סכנות סביבתיות, פשע, אי שוויון ועוני.
נגישות ההמונים לאינטרנט, מדיה חברתית, מידע נתמך GPS ונתונים שנוצרו על ידי משתמשים הולידו את עידן הביג דאטה. עם זאת, לא כמות הנתונים היא החשובה. השאלה היא איך המשאבים החדשים הללו יכולים לשפר את קבלת ההחלטות האסטרטגיות ואת התפעול של ערים חדשניות. כיצד ניתן לרתום את המדע והטכנולוגיה על מנת לשפר נושאים כמו בניית קהילה, שגשוג והפחתת העוני העירוני תוך שמירה על מקומות חיים תוססים, תוססים ומרגשים עבור כמה שיותר אנשים?
מפגש עם האתגר
לאור התמורות העמוקות הללו, האוניברסיטה העברית בירושלים מנצלת את המומחיות שלה במדעי החברה כדי לעמוד באתגר של חדשנות בערים מודרניות. ניתן לעשות זאת על ידי סינתזה של מחקר במערכות מידע מרחביות (כולל ביג דאטה) עם חדשנות בתחום האורבניזם.
המרכז לחדשנות עירונית עוסק במחקר והוראה מתקדמים בתחום זה, כמו גם בתרגום ידע אקדמי לשינויים בעולם האמיתי.
המרכז שם לו למטרה להועיל לערים בכלל, בעיקר לעיר ירושלים, שכעיר הגדולה בישראל מתמודדת עם אתגרים אדמיניסטרטיביים, כלכליים, פוליטיים וחברתיים חסרי תקדים.
מהי חדשנות עירונית? אמנם קיימות מספר הגדרות, אך חוט השני השוזר ביניהן הוא המשימה העיקרית של "העיר החכמה": ייעול תפקודי של העיר והנעת צמיחה כלכלית תוך שיפור איכות החיים (שיפור הגישה לשירותים השונים של העיר, הגברת הבטיחות, הפחתת זיהום וכו'. .), תוך שימוש בטכנולוגיה חכמה וניתוח נתונים.
ערים חדשניות הן ערים בעלות יכולת לשלב טכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT) ואנשים בשטחים ציבוריים כדי לשפר את הלמידה, הידע ואיכות החיים של תושביהן, תוך הקלת פיתוח חברתי, תרבותי ועירוני. הן נתפסות כרשתות גיאוגרפיות המשלבות התקדמות טכנולוגית עם חדשנות שיתופית בין בעלי העניין העיקריים בעיר: תושבים, שלטון מקומי ומרכזי, תעשייה, אוניברסיטאות וארגוני המגזר השלישי.
פרופסור נעם שובל
מנהל אקדמי
המרכז לחדשנות עירונית
הפקולטה למדעי החברה